בוקובינה
:מידע היסטורי
:(בקובינה תחת השלטון האוסטרי (1775-1919
בין השנים 1775 - 1918 היא הייתה ארץ הכתר המזרחית ביותר של האימפריה האוסטרו הונגרית, ובירתה הייתה צ'רנוביץ.
כמו יתר חלקי רומניה, בוקובינה נכבשה על ידי האימפריה העותומנית, ונשארה בשליטת הטורקים עד אשר נכבשה על ידי רוסיה ב 1769.
לאחר אמנת קונסטנטינופול ב 1775 הועברה השליטה לידי האוסטרים. וב 1849 בוקובינה זכתה למעמד של ארץ כתר ודוכסות. השם בוקובינה שפירושו "ארץ של גלמושים (בוק=גלמוש הוא סוג של עץ) השתרש בתקופה האוסטרוהונגרית. לפני כן היו השמות "הארץ העליונה", "ארץ מולדובה", "פלונינה" Plonina, "קורדון" Cordonו"ארבורואסה" Arboroasa. בהדרגה כאמור השתרש השם בוקובינה.
במשך מלחמת העולם הראשונה בוקובינה שימשה כשדה קרב בין הצבאות הרוסים והאוסטרים. על אף שהרוסים נדחקו מאזור זה, אוסטריה איבדה את השליטה על בוקובינה לרומניה בחוזה סן-ז'רמן. ביום 28 בנובמבר 1918 אוחדה בוקובינה עם רומניה במסגרת "רומניה הגדולה".
באזור נחל סוצ'אבה התקיימו קהילות הונגריות. היות וההתבוללות שלהם הייתה גדולה החליט השלטון ההונגרי ליישב אותם בתוך הממלכה ההונגרית והם הועברו בחלקם לוויוודינה Voivodina (היום בסרביה) וחלקם למחוז טולנה Tolna בהונגריה גופא.
כמו יתר חלקי רומניה, בוקובינה נכבשה על ידי האימפריה העותומנית, ונשארה בשליטת הטורקים עד אשר נכבשה על ידי רוסיה ב 1769.
לאחר אמנת קונסטנטינופול ב 1775 הועברה השליטה לידי האוסטרים. וב 1849 בוקובינה זכתה למעמד של ארץ כתר ודוכסות. השם בוקובינה שפירושו "ארץ של גלמושים (בוק=גלמוש הוא סוג של עץ) השתרש בתקופה האוסטרוהונגרית. לפני כן היו השמות "הארץ העליונה", "ארץ מולדובה", "פלונינה" Plonina, "קורדון" Cordonו"ארבורואסה" Arboroasa. בהדרגה כאמור השתרש השם בוקובינה.
במשך מלחמת העולם הראשונה בוקובינה שימשה כשדה קרב בין הצבאות הרוסים והאוסטרים. על אף שהרוסים נדחקו מאזור זה, אוסטריה איבדה את השליטה על בוקובינה לרומניה בחוזה סן-ז'רמן. ביום 28 בנובמבר 1918 אוחדה בוקובינה עם רומניה במסגרת "רומניה הגדולה".
באזור נחל סוצ'אבה התקיימו קהילות הונגריות. היות וההתבוללות שלהם הייתה גדולה החליט השלטון ההונגרי ליישב אותם בתוך הממלכה ההונגרית והם הועברו בחלקם לוויוודינה Voivodina (היום בסרביה) וחלקם למחוז טולנה Tolna בהונגריה גופא.
:בוקובינה תחת השלטון הרומני
(1919 - 1944) ב 28 ביוני 1940 צפון בוקובינה נכבשה על ידי כוחות סובייטים, לזמן קצר חזרה השליטה לידי הרומנים אך לאחר מכן ברית המועצות חזרה לשלוט בחבל הארץ הצפוני של בוקובינה.
רוב יהודי בוקובינה הוגלו במלחמת העולם השנייה לטרנסניסטריה משם רובם לא שבו.
כיום דרום בוקובינה נמצאת בשליטה רומנית, מורכבת בעיקר ממחוזות סוצ'אווה ובוטושני. ואילו צפון בוקובינה הינה חלק מאוקראינה מחוז צ'רניבצקה
רוב יהודי בוקובינה הוגלו במלחמת העולם השנייה לטרנסניסטריה משם רובם לא שבו.
כיום דרום בוקובינה נמצאת בשליטה רומנית, מורכבת בעיקר ממחוזות סוצ'אווה ובוטושני. ואילו צפון בוקובינה הינה חלק מאוקראינה מחוז צ'רניבצקה
:מידע גאוגרפי
בוקובינה הנמצאת במורדות המזרחיים של הרי הקרפטים, הייתה בעבר לב הנסיכות של מולדובה עם העיר סוצ'אבה כבירת המדינה בשנת 1388.
:מידע על יהודי העיירה
טשרנוביץ היא עיר הבירה של בוקובינה
ב-1890 נבחר ראש עיר יהודי (בפעם הראשונה), ד"ר וגנר.
ב- 1867 חיו כאן 10.000 יהודים בקירוב.
הקהילה נהנתה מאוטונומיה שלמה.
היהודים גירמנו את בוקובינה אפילו יותר מאשר התושבים הגרמנים. הם הגיעו למשרות הגבוהות ביותר בהנהלת המדינה וזה גרם להגברת האנטישמיות.
"עיר הודבקו כרוזים הדורשים "מות ליהודים
ב- 1870 בוצע טקס חגיגי של הנישואין האזרחיים הראשונים לזוג יהודי והרב סירב לסדר להם חופה וקידושין.
בקהילה פעלו עשרות אירגונים והסתדרויות יהודיים בכל השטחים. האנטישמיים התארגנו גם הם להלחם ביהודים - מחד, והציונים הגבירו את פעילותם, מאידך לא קלה היתה בתחילה פעילות זו, הם לא מצאו אוזן קשבת.
בין הפעילים העיקריים בחיים הציבוריים היה ד"ר בנו שטרויכר, נשיא הקהילה. הוא היה גם חבר הפרלמנט בוינה והגן במרץ רב על כבוד היהודים.
בשנת 1910 חיו בטשרנוביץ 28.000 יהודים בקירוב שהיוו 32% מהאוכלוסיה.
הסטודנטים היהודים הלאומיים באוניברסיטת טשרנוביץ הוכרו כ"בני האומה היהודית" והשיגו ביטול השיעורים בחגים היהודיים.
בשנת 1908 התקיימה בטשרנוביץ "ועידת הלשון האידיש", בה הוכרזה האידיש כשפה לאומית של היהודים.
ב- 1909 התפרסמה תחיקה המכירה רשמית בחמישה גופים לאומיים: הרומנים, הרותנים, הגרמנים, היהודים והפולנים.
ב- 1905 נבחר לראש העיר ד"ר רייס, וב1913- ד"ר ויסלברגר.
ב- 1913 שני שלישים מהתלמידים התיכוניים בטשרנוביץ היו יהודים.
ב- 1914, עם כיבוש העיר ע"י הורסים (אחרי פרוץ מלחמת העולם הראשונה), הקהילה כמעט נהרסה, מנהיגיה הוגלו לסיביר והרבה יהודים נמלטו על נפשם לאוסטריה.
אחרי המלחמה חזרו חלק מהיהודים והחלו לשקם את הקהילה ב- 1918 הם הקימו ועד לאומי יהודי.
.
ב- 11.6.1918 כבשו הרומנים את בוקובינה. היהודים דרשו מהשלטון הרומני החדש אוטונומיה לקהילתם והשיגו אותה
. פותחים בתי ספר יהודיים (גם עם שפת הוראה עברית!). שוב התפתחו ארגונים יהודיים למיניהם. בכל השטחים. פרץ מאבק רציני בין תומכי העברית ובין האידישאים, כאשר ידם של הראשונים על העליונה. הרומנים ביטלו את הועד הלאומי היהודי ואמנם חתמו בחוזה השלום והכירו באמנציפציית היהודים שמצאו אותם בשעת הכיבוש, אבל ניסו בכל הדרכים להציק להם והאנטישמיות שיגשגה.
בפרט נתקלו היהודים בקשיים גדולים בהשגת האזרחות הרומנית המלאה, והם נחשבו כאזרחים מדרגה שניה, הופלו לרעה בהרבה שטחים ורגליהם נדחקו ממקורות שונים בחיי המדינה , המורים רדפו את התלמידים היהודים. בעיר חיים יהודיים תוססים, בקהילה המבוססת מאד, בארגונים הרבנים והמגוונים. הרמה התרבותית הייתה גבוהה, הופיעה עיתונות רצינית, כאן פעלו במלוא המרץ סופרים, מחברים, משוררים, עיתונאים, אנשי מדע ידועי-שם, כמו יעקב בוטושנסקי, יעקב גרופפר, אליעזר שטיינברג וכו'.
הוקם אפילו בית ספר עם שפת הוראה אידיש (חוץ מבתי הספר העבריים).
:עיירה התקופת השואה
דצמבר 1937 עולה לשלטון ממשלת גוגה - קוזה, אנטישמית מובהקת.
יום יום היא המטירה גזירות על יהודי רומניה, אבל למזלם מצב זה נמשך שישה שבועות בלבד.
ממשלה זדונית זו נפלה, עקב הפעילות המדינית הבין-לאומית נגד רומניה,גם אחרי ממשלה זו, יהודי רומניה היו אזרחים מדרגה שניה וסבלו מהפליות חמורות מאד.
ב- 26.6.1940 סופחה צפון בוקובינה, כולל טשרנוביץ, לרוסיה הסובייטית.
הרבה יהודים ברחו מטשרנוביץ ומבוקובינה לרומניה, אבל רבים מהם נהרגו על ידי הרומנים, בטענה כי הם, יהודים "הזמינו" כביכול, את הבולשביקים לכבוש את צפון בוקובינה.
היהודים האומללים הללו הואשמו שכביכול ירו על הרומנים מצפון בוקובינה שברחו לרומניה, מפני הרוסים.
שואת יהודי בוקובינה מתחילה ביום 22.6.1941, כאשר צפון בוקובינה, כולל טשרנוביץ, נכבשה בחזרה ע"י הגרמנים והרומנים (שהתקיפו אז את רוסיה הסוביטית).
שוד, גזל, רצח המונים, מחנות ריכז (בפרט בטרנסניסטריה האיומה), הרסו לגמרי קהילה זו
כך שקעה אחת הקהילות המפורסמות ביותר של יהדות הגולה - קהילת טרשנוביץ המהוללה
בתי כנסת בטשרנוביץ
בשנת 1857 היו בטשרנוביץ, מלבד בית הכנסת הגדול, 22 בתי כנסת.

0 Comments:
Post a Comment
<< Home